אחד הדברים שתמיד תמצאו אצלי בתיק הוא יומן שבועי. נו, זה עם הדפים, שלא משנה כמה מסודר מנסים לרשום בו תמיד יום שני הופך לתרשים זרימה מסובך שגולש ליום שלישי, ומה שנראה לכם כמו כאוס ויזואלי הוא סדר היום המופתי שלי. ככה אני מגיעה לכל הפגישות שלי, ויודעת בדיוק מה הלו"ז. גם בעידן הגוגל, היומן השבועי שלי ואני לא נפרדים. וזה עובד נפלא.

היום הייתה אמורה להיות לי פגישה, בין השעות 11:30 ל13:00. זימנו אותי אליה דרך הג'ימייל בתחילת החודש, וישר כתבתי אותה ביומן, שלא אשכח. ווידאתי במייל את השעה. והסתכלתי ביומן שלי. ואז וידאתי שוב בגוגל. ושוב ביומן. ווידאתי את השעה. ויצאתי לפגישה. האולם היה חשוך, ובלו"ז שהיה תלוי ליד דלת הכניסה היה רשום שהאולם תפוס בין השעות 14:30 ל16:00 בלבד. אז חששתי לרגע, אולי בכל זאת פספסתי את המיקום? נכנסתי לזימון בפלאפון, וחשכו עיני. בגדול וממוסגר בכחול, מופיע התאריך, עם השעות 14:30 עד 16:00, אבל מתחת לריבוע כתוב 11:30 עד 13:00. אז גוגל, מתי הייתי אמורה לבוא?

היומן שלי לא עושה את זה. פגישה שכתובה בו מקבלת מסגרת זוהרת ויחס של קדושה. אז אנשים יקרים, בקשה קטנה – אל תסמכו על היומן של גוגל. תקשיבו לי, ותחסכו לעצמכם עגמת נפש של לצאת באמצע היום במיוחד בשביל להגיע לכלום. ואם אתם כבר משנים שעה, עשו טובה. תרימו טלפון.

אנא, עזרו לי להבין מתי הפגישה

אנא, עזרו לי להבין מתי הפגישה